גרפולוגיה — חשיבה, אינטליגנציה ויצירתיות

חלק א': תמונת רקע

הגרפולוגיה ככלי פסיכו-דיאגנוסטי באבחון חשיבה

האבחון הגרפולוגי מציג בפנינו מידע כפול: גם אודות אישיותו של הכותב וגם אודות כישוריו וסגנון החשיבה שלו. במאמר זה אני מציג תיאוריה אינטגרטיבית אודות הקשר בין הגרפולוגיה לבין החשיבה. התיאוריה האינטגרטיבית תבוא לידי ביטוי בכך שנאבחן את החשיבה של האדם גם על בסיס "תורת הסימנים" ופשרנותם וגם בהתבסס על תשעה טיפוסי אישיות (א-ט) של ישראל אודם. האינטגרציה תבוא לידי ביטוי בסינרגיה הקולאז'ית שנבצע בתהליך האבחון, בין הגישה האטומיסטית (תורת הסימנים) לבין הגישה ההוליסטית (תורת הטיפוסים).

אפיוני החשיבה

אפיוני החשיבה הם כדלהלן: קשב, ריכוז, למידה, זיכרון, עיבוד נתונים בגישה אנליטית לעומת גישה סינתטית, דמיון, יוזמה, יצירתיות ולבסוף קבלת החלטות. במקביל לכך אנו עדים בעשורים האחרונים להתקדמות תיאורטית בהבנה שאין אינטליגנציה מסוג אחד, אלא האדם מתאפיין בריבוי אינטליגנציות בעוצמות שונות. אנו מדברים על אינטליגנציה אנליטית, אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה חברתית, אינטליגנציה שפתית, מתמטית, מוזיקלית, מוטורית, ויזואלית וכו'.

סגנונות חשיבה

ניתן לאפיין סגנונות חשיבה שונים כגון חשיבה אינדוקטיבית, המבוססת על הכללה והסקת מסקנה רק לאחר צבירה הדרגתית של ערב-רב של עובדות אמפיריות מן המציאות. לעומת זאת, חשיבה דדוקטיבית מתאפיינת ביכולת לתפוס את המכלול באופן אינטואיטיבי ללא התבססות על איסוף אינפורמציה הדרגתי ותהליכי. כמו כן, אנו מבחינים בין חשיבה מופשטת לעומת חשיבה קונקרטית, חשיבה אסטרטגית מול חשיבה טקטית, סגנון חשיבה ביקורתי מול סגנון חשיבה פשרני. ישנם אנשים שזקוקים לריבוי מידע בטרם החלטה, לעומת כאלו שמסתפקים במעט מידע (חוק פרטו "עשרים שמונים") על מנת להחליט.

גרדנר, דה-בונו ודב ינאי

סגנונות חשיבה תעסוקתיים

ניתן לאפיין סגנונות חשיבה שונים בהקשר לטיפוסים תעסוקתיים: המדען מול האמן, הרוחני מול הפרגמטי, היזם מול התעשיין, המשורר מול איש פרוזה, הטכנאי והמהנדס, רואה-חשבון ועורך הדין, צורת החשיבה של מנכ"ל וצורת החשיבה של פוליטיקאי. נרחיב את התיאור של סגנונות חשיבה תעסוקתיים אלו בהמשך, לאחר שנציג את התיאוריה ההכרחית הפסיכולוגית והגרפולוגית.

חשיבה פסיכופתולוגית

החשיבה מתאפיינת, לא רק בדיפרנציאציה של סגנונות חשיבה בהיבט הנורמטיבי, אלא גם בחשיבה פסיכופתולוגית במצבי תחלואה נפשיים שונים. למשל, אנו עדים למושג המתאר רפיון אסוציאטיבי, בלוקינג, מחשבת-שווא (דלוזיה), חשיבה מגלומנית של גדלות, מחשבת-שווא של רדיפה וכו'.

גרפולוגיה ואינטליגנציה

מאמר זה מכונה "גרפולוגיה – חשיבה, אינטליגנציה ויצירתיות". חשוב להדגיש שאת האינטליגנציה מודדים באמצעות מבחן אינטליגנציה (למשל מבחן וקסלר) והוא ניתן למדידה כמותית. לעומת זאת, הגרפולוגיה איננה מודדת כמות אינטליגנציה, אלא ניתן לחפש ולנסות למצוא קורלציות בין הממצאים של מבחן וקסלר לאינטליגנציה, לבין התסמונות הגרפולוגיות השונות ואז להגיע למסקנה אודות האינטליגנציה של האדם בהתבסס על אותה קורלציה.

גרפולוגיה ויצירתיות

נידרש בהמשך המאמר להציג את האפיונים הכתיבתיים של חשיבה יצירתית, אך ניתן את תשומת הלב הנדרשת להבדל בין חשיבה יצירתית בתחום האמנות, בתחום העסקים, בתחום המדע, בתחום הטכנולוגיה. יש הבדל משמעותי בין חשיבה יצירתית בשירה, לחשיבה יצירתית בפרוזה. כמו כן, יש הבדל בין חשיבה יצירתית במדע מדויק, לחשיבה יצירתית בתחום העסקים.

חלק ב': אבחון החשיבה על בסיס תורת הסימנים

מפאת מגבלת קוצר המאמר, אציג בתמצית ממוקדת את פשרנות הסימנים העיקריים בתנועה, בצורה ובארגון והקשרם לחשיבה, אינטליגנציה ויצירתיות. בגלל קוצר המצע, אציג פרשנות של קטבים מנוגדים – דיכוטומיות.

תנועה

מהירות כתיבה

כתב מהיר: חשיבה מהירה, אינטואיטיבית, קבלת החלטות באופן ספונטני.

כתב איטי: חשיבה מבוקרת, שקולה, זהירה, מעוכבת.

לחץ חדירה

לחץ חזק:

לחץ חלש:

פורקן הקו

פורקן שיפודי

פורקן גדום

חיבורי אותיות

אי-חיבור אותיות: חשיבה אנליטית, או חשיבה מנותקת ומשוסעת.

חיבור אותיות מרובה: חשיבה סינתטית וקומבינטורית, או חשיבה של "סלט" ובלבול.

צורה

צורת הקו

קו ישר: חשיבה ריאליסטית, דוגמטית, החלטית, תקיפה, אי-סיבולת לעמימות.

קו חוטי: חשיבה אינטואיטיבית, רוחנית, מרחפת, הססנית.

קו קמר: נטייה להקיף נושאים על כל הצדדים, נטייה למאמץ חשיבתי, אובססיה.

קו קעור: נטייה לחשיבה המושתת על רגשות.

תקן פישוט והעשרה:

כתב תקני:

כתב מופשט

כתב מועשר

כתב מוחסר

כתב מקושט

צורה גיאומטרית

כתב עגול

כתב מרובע

כתב משולש

כתב אליפטי

קריאות:

כתב קריא: חשיבה ברורה, זיכרון טוב, חשיבה לא מתוחכמת עקב קונקרטיזצית-יתר, התבססות על עובדות ריאליות.

כתב לא קריא: חשיבה מתוחכמת ויצירתית עם כושר הפשטה גבוה, ומנגד, חשיבה מבולבלת עם פגיעה בשיפוט המציאות.

ארגון

זווית כתיבה

זווית ימנית

זווית ישרה

זווית שמאלית

רווח בין שורות

רווח בין שורות גדול: ראייה פרספקטיבית ואסטרטגית ומנגד, תלישות וניכור.

רווח בין שורות קטן: ראייה טקטית ופרגמטית ומנגד, נטייה לבלבול עקב הצפה רגשית.

רווח בין מילים

רווח בין מילים גדול

רווח בין מילים קטן

רווח בין אותיות

רווח בין אותיות צפוף

רווח בין אותיות מרווח

חלק ג': האבחון החשיבה על בסיס תורת הפוטנציות (א-ט)

טיפוס א' נירפה: חושב בצורה איטית, הססנית ותלושה מן המציאות. יש בו מידה של התרחקות מן הריאליה, עקב שקיעה בחלימה אישית בסוג של ריחוף. הססן בקבלת החלטות. אין ראייה אסטרטגית, אך גם אין תשומת לב לפרטים הקטנים. מסתמך על אינטואיציות סובייקטיביות. איננו ניחן בזיכרון גבוה. הססן ופשרן בקבלת החלטות.

טיפוס ב' אינטגרטיבי: חושב בצורה מקיפה, תוך הסתמכות על ארבעה תפקודי נפש (יונג) של חשיבה, הרגשה, חישה ואינטואיציה. נוטה לבצע אינטגרציה בין ארבעת התפקודים, דבר שמאפשר לו להיות ריאליסטי ופרגמטי כאחד. משלב אינטליגנציה אנליטית ורגשית במשולב. יש בו ראיית מכלול, אך הוא פחות אוהב להתעסק באסטרטגיות ארוכות או תלושות, אלא לשפוט דברים בצורה קונקרטית ובכאן ובעכשיו מתוך מגמה לסנתז מידע לעבר קבלת החלטות. בעל כושר למידה וזיכרון טוב.

טיפוס ג' אימפולסיבי: חושב בצורה זריזה ונמהרת, תוך הסתמכות על אינטואיציה בראש ובראשונה. הוא יזמי ויצירתי. איננו קפדן בעובדות. שופע בדמיון. מקבל החלטות בסגנון של "עשרים שמונים", כלומר במעט אינפורמציה הוא מסוגל להחליט, גם במחיר של לקיחת סיכונים. מחלק את הקשב בצורה היפר-אקטיבית על ריבוי נושאים. מנגד, הוא משלם מחיר של מידה של בלבול עם פחות ראייה אסטרטגית. חושב בצורה דדוקטיבית מן השלם לפרטים, תוך התבססות על אינטואיציה, יוזמה ודמיון.

טיפוס ד' רציונלי: חושב באופן שכלתני, אנליטי, תוך התבססות "פוזיטיביסטית" על עובדות ברורות ומבוססות. מקבל החלטות בצורה אינדוקטיבית, מן הפרטים המרובים אל ההכללה והמסקנה. יש בו ראייה אסטרטגית מבלי לאבד את הפוקוס בפרטים הקטנים. זהיר בקבלת החלטות. נמנע מאינטואיציות או אימפרוביזציות. חותר למקסימום של ביסוס. הוא ריאליסטי ומפוקח להבין את המציאות החיצונית. לגבי הבנת עצמו, הוא יותר הגנתי ועם הכחשות.

טיפוס ה' אוטיסטי: חושב בצורה איטית ונוקשה. קשה לו ללמוד דברים חדשים בצורה מהירה. נוטה לחשיבה דוגמטית עם נטייה לתלישות מן המציאות הריאלית. חותר להתקבע "באידיאות פיקס" דוגמטיות. צורת חשיבה שכזאת מובילה אותו להסתכלות על החיים בצורה תלושה, נאיבית ולעיתים גם ילדותית. מתקשה לקבל החלטות גם כאשר הוא אוסף באמתחתו ריבוי של אינפורמציה. מתבונן על המציאות "ממגדל השן" מתוך ריחוק הגורר גם לניכור מן ההוויה היומיומית הזורמת. בוחן את המציאות במשקפיים אידיאליסטיות, נוקשות ודוגמטיות.

טיפוס ו' נרקיסיסטי: חושב בצורה איטית וחולמנית. שופע בדמיון ושקוע בו. לכן, הוא בוחן את המציאות בצורה אידיאליסטית ולא ריאלית. מקבל החלטות בצורה הססנית. נוטה "לעגל פינות" ולכן הוא מעוות את המידע העובדתי על בסיס אידיאליזציה רגשית וסובייקטיבית. לומד לאט את החדש. מושפע חשיבתית מרגשות ופחות מריאליזם מעשי. נוטה לייחס לעצמו ידענות יתרה ללא ביסוס. בוחן את המציאות בכאן ובעכשיו ללא פרספקטיבה אסטרטגית.

טיפוס ז' רפורמטורי: חושב בצורה ריאליסטית. נוטה לקבל החלטות בהתבסס על ריבוי של אינפורמציה. איננו סובל עמימות או אי וודאות, אלא נחישות דוגמטית בהבנת דברים וגם בקבלת החלטות. מתבונן על המציאות בגישה טקטית ולא אסטרטגית, כלומר בהתייחסות לעובדות הגלויות לעין והנקרות בדרכו בכאן ובעכשיו. דעתן וביקורתי. חשיבתו ריאליסטית, לעיתים מועצמת לחשיבה אולטרה-ריאליסטית אשר מונעת ממנו לשקוע בפנטזיה מענגת. הוא בוחן את המציאות בצורה עובדתית "שתי רגליים על הקרקע".

טיפוס ח' איובי-זאבי: חושב בצורה מהירה עקב עצבנות ונטייה לקבל החלטות בצורה קפריזית, ללא התבססות מספקת על עובדות מרובות. הוא דעתן ובעיקר ביקורתי. יש בו נטייה לחשיבה דוגמטית עם מגמה פנטית. לכן, קשה לו לקבל ביקורת או עמדה השונה מעמדותיו. בוחן את המציאות ללא ראייה פרספקטיבית, אלא הוא עמוס ושקוע בעובדות היומיום בצורה מבולבלת. דבר זה גורם לו לעיתים לחשיבה חשדנית, עקב דיס-פרופורציה בניתוח המידע של המציאות.

טיפוס ט' אנרכי-יצרי: חושב בצורה הפכפכה ולכן מתקשה לקבל החלטות ברורות. סומך את ידיו על חושים, רגשות ואינטואיציה. זה מאפשר לו לבחון דברים בריאליזם פרגמטי, עם פחות נטייה להפשטה פילוסופית או מדעית. בוחן את המציאות בכאן ובעכשיו מול ריבוי עובדות המציאות המשתנות, ללא פרספקטיבה אסטרטגית. מושפע מאוד מרגשות בניתוח מידע עובדתי.

חלק ד': אבחון אינטליגנציה באמצעות כתב היד

הערה:

אני מתייחס לקצוות בין פיגור לבין גאונות, כאשר את האינטליגנציה הממוצעת והגבוהה הצגתי בפרופילים של טיפוס א'-ט'.

אפיונים של פיגור

כתיבה איטית. אי-חיבור אותיות. כתב תקני אך ברמת צורה (פורם-ניבו) נמוכה. רווח בין שורות צפוף. זווית ישרה.

אפיונים של גאונות בהתבסס על אינטליגנציה אנליטית (מחקרית, מדעית)

מתוך מחקר שביצעתי על ילדים גאונים (גילאי 10-16) מצאתי שהסימנים המשותפים, על אף הווריאציות והשונות ביניהם, הם: רווח גדול בין שורות, רווח גדול בין מילים, רווח צפוף בין אותיות. שלושת הסימנים ההכרחיים הללו מייצגים את התסמונת החלקית של טיפוס ד'. המסקנה הפסיכולוגית שהגעתי אליה מתוך המחקר היתה שהתכונה האישיותית שמאפיינת את הגאונים (מעבר להיבטים גנטיים לא ברורים) היא חינוך למשמעת. המשמעת מעלה את רמת הריכוז והריכוז הגבוה מאפשר קשב, למידה, אנליזה וקבלת החלטות בריחוק פרספקטיבי.

ידוע שטיפוס ד' מתאפיין בחשיבה רציונלית, אנליטית, אסטרטגית ואינדוקטיבית, תוך התבססות על ריבוי אינפורמציה והכללה לעבר מסקנה. הוא פוזיטיביסט מכיוון שהוא מתבסס על עובדות ריאליות ולא אוטופיות. מצד שני! ידוע שטיפוס ד' עלול להיות כבול בשמרנות שמעכבת יצירתיות.

חשוב להדגיש שמחקרים מלמדים שאין קשר (קורלציה) בין גאונות ליצירתיות ולעיתים אף זה הפוך. כמו כן, לעיתים תכופות גאונות המבוססת על אינטליגנציה אנליטית גבוהה, מלווה באינטליגנציה רגשית נמוכה. לכן, המחקר חייב להיות מורחב יותר לסימנים כתיבתיים נוספים מעבר לשלושת אלו שציינתי לעיל (מרחק בין שורות, בין מילים ובין אותיות).

חשוב להדגיש שישנה גאונות שאיננה מבוססת על אינטליגנציה אנליטית-מחקרית ומדעית, אלא על גאונות באפיקי חשיבה אחרים כגון אמנות, עסקים וגם כדורגל (התמצאות במרחב, לדעת היכן לעמוד וכו').

חלק ה': אבחון חשיבה ופסיכופתולוגיה

רפיון אסוציאטיבי

רפיון אסוציאטיבי עשוי לנבוע, או בעקבות רפיון אנרגטי ושסע בין אותיות המאפיין את טיפוס א' וגם טיפוס ו' (תסמונת שקיימת בדמנציה), או בעקבות חשיבה היפר-אקטיבית של טיפוס ג' המלווה במאניה והגוררת ל"סלט" של מחשבות ומילים.

בלוקינג

בלוקינג מתאפיין בחשיבה שנתקעת באמצע הדרך והיא אופיינית לתקיעות הקיימת בתסמונת של טיפוס ה', בכתב איטי, לחץ נוקשה וחרוט, אותיות לא מחוברות ומשוסעות ברווח ביניהן ובעיקר מרחק גדול בין מילים. היחס בין הכתיבה לאי-כתיבה (בין התנועה לארגון) מתאפיין בעוצמת יתר לאי-כתיבה עקב עודף עכבות (אינהיביציות). לכן, חשיבת בלוקינג מתאפיינת בהרבה דף לבן ופחות דיו כתוב.

מחשבת שווא (דלוזיה)

מחשבת שווא מתאפיינת באופנים שונים כגון: מחשבה של רדיפה, מחשבה אומניפוטנטית המתאפיינת בתחושה שאני כל-יכול ובמקביל גם יכול להשפיע על העולם באמצעות המחשבה שלי, מחשבת שווא מגלומנית שאני ישו או נפוליאון. חשיפת התסמונת הגרפולוגית של מחשבת שווא היא מן המורכבות ביותר והצלחת המחקר עשויה להאיר זרקור על הבנת התהליכים הפסיכו-דינמיים והמנטליים ביצירת מחשבת שווא.

מחשבת שווא מתאפיינת בראש ובראשונה בקיבעון סביב "אידאה פיקס". הקיבעון מתבטא בכך שאי-אפשר להפריך את מחשבת השווא. כל ניסיון להפריך את מחשבת השווא מעצים ומחזק את האידיאה פיקס, סביבה מתבצר חולה הנפש.

מבחינה גרפולוגית קבעון של אידיאה פיקס מתאפיין בשלושה סימנים הכרחיים: לחץ אל-שטפי של חריטה לתוך הנייר, צורת קו ישרה, נוקשה ושבורה ושסע בין אותיות – רווח גדול ולא סדיר בין אותיות. שלושת סימני כתב היד הללו שייכים לטיפוס ה' (האוטיסטי). על כך ניתן להוסיף סימנים נוספים: רווח גדול בין מילים, רווח גדול בין שורות.

אם השסע בא בכתיבה של טיפוס ח' (קווים ישרים, זוויתיים, חוסר סדירות בגודל ובזווית) אזי קיימת מגמה של מחשבת שווא של רדיפה. אם השסע בא בכתיבה של טיפוס ג' (כתב מהיר מאוד, אותיות מחוברות מאוד, תנודתיות בזווית, כתב אינפלציוני, רווח צפוף בין שורות ובין מילים) אזי מחשבת שווא באה לידי ביטוי במגלומניה של "אני ואפסי עוד", של כל-יכול.

חלק ו': אבחון יצירתיות באמצעות כתב היד

הגנוס

הגנוס משמע הסימנים הכתיבתיים ההכרחיים ליצירתיות: שילוב של ארבע צורות הקו: קמר, קער, ישר וחוטי; לחץ חזק ושטפי; כתב שיפודי. סימנים אלו מעידים על סגנון חשיבה המשלב גם חושניות-סנסואליות (קו ישר), גם אינטואיציה וריחוף (קו חוטי), גם מאמץ מנטלי להקיף כל נושא על כל צדדיו (קו קמור) וגם שימוש באינטליגנציה רגשית (קו קעור). הלחץ החזק והשטפי מייצג בסיס ליבידינלי ביכולת לחוש את מציאות החיים.

עתה, נעבור ונראה את הדיפרנציאציה הנוצרת בין סגנונות חשיבה יצירתיים שונים: במדע, בשירה, בפרוזה, בניהול, בפוליטיקה, באמנות פלסטית וכו'.

יצירתיות דיפרנציאלית

יצירתיות במדע

יצירתיות בשירה

יצירתיות בפרוזה

יצירתיות ניהולית

יצירתיות פוליטית

יצירתיות אמנותית (אמנות פלסטית)

יצירתיות טכנולוגית

חלק ז': אבחון חשיבה, אינטליגנציה ויצירתיות על בסיס התרכובת הקולאז'ית

של האישיות (דוגמאות ופרשנותן)

על מנת לאבחן חשיבה, אינטליגנציה ויצירתיות, אנו נדרשים לבצע אינטגרציה של פרשנות התנועה (לחץ ומהירות), הצורה והארגון. כל כתב יד המייצג את האדם הכותב מאחוריו מתאפיין בניגודים-קונטרדיקציות. אדם יכול להיות רציונלי ושקול, אך במקביל גם נאיבי והססן עם מידה של תלישות. אדם יכול להיות פיקח וריאליסטי ובמקביל מבולבל ונמהר בהחלטה. אדם יכול להיות נאיבי, אך מנגד, בעל רמה אנליטית גבוהה וכן הלאה. הניגודים ההטרוגניים הללו נולדים בעקבות מגמות שונות ונוגדות בין פשרנות התנועה, הצורה והארגון: מהירות הכתיבה, צורת הקו, חיבורי אותיות, גודל הכתב, מבנה תלת-אזורי, רווח בין שורות וכו'.

הבה ונדגים מספר כתבי יד כדי להמחיש את האבחון האינטגרטיבי הטומן בחובו וקטורים הטרוגניים הבונים את זהותו של הפרט ביחס לתפקוד החשיבה.

פנחס שדה

אוסקר וויילד

פרויד

איינשטיין

פיקאסו

אדיסון

וולט דיסני

באך

מוצרט

בטהובן

ישראלים:

משורר: יונה וולך, אלתרמן, פן, שלונסקי.

פרוזה: עמוס עוז, ביאליק.

אמנות: קדישמן, קרוון, נחום גוטמן, רפי לביא, גרשוני.

שיפוט: השופט כהן.

מדע: אהרון קציר ואפרים קציר.