גרפולוגיה פורנזית

הרצאה ב-20/1/2017 בקורס פורנזי, פקולטה למשפטים, חדר 301,

פרופ' שלמה גיורא שוהם, בניהולה של ליאת גרונר

חלק א': תמונת רקע

דקלרציה: אין מתודולוגיה רציונלית בתהליך קבלת החלטות בנושא השוואת מסמכים- לא בעבור המומחה (הגרפולוג או מומחה להשוואת מסמכים) וגם לא בעבור השופט שצריך להכריע בין הצדדים המתווכחים.

האם המומחה צריך להיות גרפולוג או רק מומחה להשוואת מסמכים? מצד אחד, השוואת מסמכים איננה מחייבת פרשנות פסיכולוגית של הכותב מבעד לסימני כתב היד. יתר על כן, רצוי שלא לערב פסיכולוגיה של הכותב למול בדיקה אובייקטיבית של סימני כתב היד. מצד שני, גרפולוג מיומן יותר ממומחה להשוואת מסמכים (שאינו גרפולוג). שכן, הוא מכיר את סימני כתב היד בצורה יותר מדויקת אך בעיקר הוא פיתח "חוש קינסתטי" אשר בא לידי ביטוי ביכולת להבין את התנועה של הקו ושל הכתב מבעד לכתב יד סטטי כפי שהוא נחשף על הנייר. לכן, המסקנה הכפולה הינה, שמצד אחד, אפשר לעסוק בהשוואת מסמכים מבלי להיות גרפולוג, אך מנגד, רצוי רקע גרפולוגי על מנת להיות מיומן יותר בתאור מדידת סימני כתב היד.

השאלה העומדת בפני המומחה להשוואת מסמכים הינה: האם שני מסמכים שונים (A ו-B) נכתבו על ידי אותו אדם, כלומר A=B, או נכתבו על ידי שני אנשים שונים ולכן מסמך אחד מזויף.

חלק ב': המתודולוגיה הרציונלית בתהליך קבלת החלטות בהשוואת מסמכים

ארגון הארכיב של סימני כתב היד, לדוגמא קונקרטית: החתימה העומדת לדיון, האם היא זויפה או לא? ארגון הארכיב משמע הכנת טבלה, עם שתי עמודות, בה רושמים את כל סימני כתב היד אשר עומדים לדיון בין מסמך A למסמך B (לעיתים תכופות יש יותר משני מסמכים ואז הטבלה אמורה לייצג עמודות נוספות).

בדיקה כמותית. בדיקת הדמיון בין כל סימני כתב היד שבטבלה בין עמודה אחת לעמודה שנייה, כלומר בין כתב A לכתב B. ככל שאחוז הסימנים דומים כך המסקנה הראשונית הינה ששני כתבי היד נכתבו על ידי אותו אדם. השאלה הנשאלת: מהי הכמות המינימלית הנדרשת כדי להכריע אם שני כתבי היד דומים ואף זהים. (האם 50%, 70%, 85% או 100%).

ווריאציות: כל אדם כותב בגבולות גזרה של ווריאביליות. לכן, כתב ידו של אדם מתאפיין "בשונות" ביחס לסימני כתב היד ובמקביל "בקביעות" של סימני כתב היד. הווריאציה באה לידי ביטוי בשילוב בין מדידת סימני כתב היד לבין היחסים (רלציות) בין סימני כתב היד. צורה מסוימת של אות יכולה להשתנות ולהתעוות (במסגרת הווריאציה הטבעית של האדם) ועדיין לשמור על קביעות זהותה. דוגמא מטאפורית כדי להמחיש זאת הינה הקריקטורה. אנו יכולים להתבונן בארבע-חמש קריקטורות של בן-גוריון ועל אף השוני בין כל קריקטורה אנחנו מזהים את הקבוע הצורני שהוא הדמות של בן-גוריון. קריקטורה אחת עיוותה את קואורדינטות תווי הפנים, קריקטורה שנייה החסירה פרטים מזהים והבליטה פרטים אחרים, קריקטורה שלישית ציירה את הדמות בסגנון מינימליסטי-ילדותי וקריקטורה רביעית ציירה את הדמות באופן קוביסטי. על אף השוני הדרמטי בין הקריקטורות, אנו מזהים את הקבוע של הדמות. המחקר בתחום המכונה "זיהוי תבניות" (pattern recognition) עדיין לא פתר את חידת זיהוי הקבוע מאחורי השונות כלומר זיהוי הקבוע מאחורי הווריאציה.

דגימת כתבי יד שונים של אותו אדם. חובה לדגום מאותו אדם שכתב היד שלו עומד לדיון משפטי, ערב-רב של כתבים או חתימות למול המומחה להשוואת מסמכים. כמו כן, אותו אדם חייב להביא כתבי יד וחתימות מן העבר למול מסמכים שונים שהוא חתם עליהם. מתוך הדגימה הכפולה (זאת שנעשתה בעבר וזאת שמתבצעת in vivo למול המומחה, תאפשר לאתר את הקבוע מול הווריאביליות של כתב ידו.

מדידה איכותית. מעבר לשונות הטבעית שיש בכתב היד של כולנו, ניתן לאתר סימני כתב יד "ייחודיים" אשר יש להם משקל גבוה יותר ביחס ליתר הסימנים הרשומים בטבלה (בארכיב, סעיף 4). זיהוי של סימנים ייחודיים (שלעיתים קיימים ולעיתים לא קיימים בכתב ידו של אדם) מטים את כף המאזניים בהשוואת המסמכים בתהליך קבלת החלטות בשאלה האם שני כתבי היד דומים/זהים או שונים. אך זיהוי סימני כתב יד ייחודיים איננו מבטל בשום אופן את הצורך לבצע את המדידה הכמותית (סעיף 5).

חלק ג': זיהוי סימני כתב היד

ת.צ.א= תנועה, צורה וארגון. כתב היד מתאפיין בתנועה, בצורה ובארגון. התנועה מייצגת את איכות הקו (קו גמיש, קו נוקשה, קו רוטט, קו רועד, קו אמורפי-חסר צורה המכונה קו חוטי וכו'). כמו כן, התנועה מתאפיינת בלחץ הקו (לחץ חזק, לחץ חלש,לחץ בינוני, הפרשי לחץ בינוניים). התנועה מתאפיינת באופן פורקן הלחץ במהלך הקו (אחיד, שיפודי, גדום). התנועה מתאפיינת גם במהירות הכתיבה המכונה "טמפו". את המהירות ניתן למדוד כאשר מסתכלים על האדם בתהליך הכתיבה ומודדים את מהירות הכתיבה בסטופר או לסירוגין על בסיס מדדים כתיבתיים שנקבעו במחקר הגרפולוגי המעידים על מהירות מול איטיות (למשל: כתב מהיר=זווית ימנית, כתב גדול, חוסר סדירות בכתב, חיבורי אותיות, ארגון מרושל, רווח בין שורות צפוף. כתב איטי=זווית ישרה או שמאלית, כתב קטן, מרחקים גדולים בין מילה ובין שורות, אי-חיבור אותיות וכו').

הצורה מתאפיינת בסימנים הבאים: גודל הכתיבה, רוחב האותיות, גובה האותיות, צורה גיאומטרית של האותיות (עגול, זוויתי, מרובע, מלבן, אליפסה) קריאות האותיות על-פי התקן הכתיבתי.

הארגון מתאפיין ברווח בין אותיות, רווח בין מילים, רווח בין שורות, כיוון השורות, שוליים עיליים, תחתיים, ימניים ושמאליים.

אפיונים כתיבתיים של חתימה: חתימה עשויה להכיל בו זמנית גם את כתיבת השם (לעיתים שם פרטי ושם משפחה ביחד ולעיתים אחד מהם). בנוסף לכך יש בד"כ לחתימה תוספות של קשקוש הנלווה לכתב המכונה "רפרוף". לקשקושים החתימתיים יש תבניות אוניברסליות החוזרות על עצמן בשפות שונות ועל כך ניתן לומר: קשקוש אינו קשקוש. הקשקוש הוא סימן כתיבתי דומיננטי בהשוואת חתימות.

סיכום מתודולוגי: מומחה להשוואת מסמכים אמור להציג בפני השופט את הטבלה הכמותית המשווה בין המסמכים לעומת הווריאציות של כתבי היד אשר מעלות שאלה האם המדובר בווריאציה של אותו כתב יד או שמא הווריאציה מלמדת על כך שמישהו אחר כתב ואז זה איננו ווריאציה. זה עומד לדיון. כמו כן, מומחה המסמכים אמור להציג בפני השופט את הסימנים הייחודיים בעלי משקל גבוה אשר מטים את כף המאזניים בקבלת החלטות על אודות דומות המסמכים או זיופם. חלק נכבד של ההחלטה חייבת להיות מבוססת על כמויות וסטטיסטיקה (כמה סימנים דומים וכמה סימנים שונים, מה המשקל באחוזים הנותנים לכל סימני כתב היד העומדים לדיון כאשר הסימנים הייחודיים מקבלים משקל גבוה יותר בחישוב). מתודולוגיה זאת מקנה תשתית רציונלית לוויכוח בין הצדדים וגם להחלטה של השופט.

סגירת תבניות. תורת הגשטאלט בפסיכולוגיה מציגה שני מושגים: "תבניות טובות מול תבניות רעות" ובמקביל "לחץ התבנית להיסגר". הכתב המקורי הוא התבנית הטובה. הכתב העומד לדיון הוא התבנית הרעה. על המומחה להחליט האם הוא מצליח בהסתמך על נימוקים רציונליים, כפי שהוצגו בסעיפים לעיל, "לסגור תבנית" ולהראות שהתבנית הרעה אכן דומה ואף זהה לתבנית הטובה המקורית.

חלק ג': חקירה גלויה וסמויה בתהליך דגימת הכתב

הניסיון בהשוואת מסמכים מלמד שיש הרבה מאוד מקרים מורכבים כגון אנשים שמבצעים "זיוף עצמי", בדיקת כשרותו הנפשית (פסיכיאטריה) והגופנית (רפואה) והגריאטרית (מומחה גריאטרי) של הכותב המחייב מומחים חיצוניים בתחומים הנדונים. כל אלו מצריכים מצד המומחה לבצע לעיתים פעולה חקירתית אקטיבית בתהליך דגימת כתבי היד אצל האדם השני באופן מתוחכם כדי לדלות אינפורמציות שהכותב מנסה להסתיר.